איזנקוט, אל תזרוק מהצבא את נערי רפול

יובל אלבשן
יובל אלבשן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יובל אלבשן
יובל אלבשן

מ' ואני גדלנו באותו רחוב. שמונה כיתות למדנו יחד באותו בית ספר יסודי, עד שדרכינו נפרדו. אני המשכתי לתיכון עיוני בעוד הוא עבר לתיכון מקצועי ותוך זמן קצר נפלט מהמערכת. בתקופה ההיא זה היה ה"פתרון" לכל מי שלא התאים לדרישות המערכת. מהר מאוד הוא נשאב לצד הפחות יפה של הרחוב. אני זוכר עד היום את אמו נעמדת מדי ערב במרפסת דירתם, שהיתה מול דירתנו, וקוראת לו שוב ושוב מתוך תקוות שווא שהוא ישוב הביתה. אבל הסמים, המכוניות והכסף ניצחו לא רק את חוסר המעש וחוסר התקווה, אלא גם את דאגת אמו. כשהמשטרה החלה להופיע לעתים תכופות בפתח בניין שבו גרו, היה ברור ל"כולם" בשכונה שהוא "גמור". מ' "אבוד".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ