גבאי יכול וצריך לשאת את דגל השוויון

איריס לעאל
איריס לעאל
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
איריס לעאל
איריס לעאל

רק כשצפיתי בסרטון שתיעד את ביקורו של אבי גבאי אצל הצעירים שהותקפו בשרשראות, מקלות וסכינים בחוף הים, אחרי שהתוקפים וידאו שהם ערבים, נחתה עלי ההכרה המדהימה: מה שאני חוזה בו, אותה מחווה מובנת מאליה, הוא אירוע חד־פעמי.

אף נציג מהממשלה לא הגיע להבטיח להם שלינץ' על רקע גזעי הוא הדבר האחד שמדינה דמוקרטית ויהודית, על רוחות הרפאים מעברה הקרוב, לא תוכל לסבול. ומלבד מוסי רז וציפי לבני, שום ח"כ לא בא להביע הזדהות עם כאבם. ככה זה כשהבלתי נתפש הופך למובן מאליו ואירועים שכל פוליטיקאי חצי הגון היה ממהר להגיב עליהם בעבר כדי לשמור על שמו הטוב מתעלם מהם לגמרי בהווה, מאותה סיבה בדיוק.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ