למה לקחת ברצינות משהו שיוצא מהפה של טראמפ

אחד הסודות הגלויים הוא ההתמכרות של ישראל לאירועים בינלאומיים חשובים. עבור מדינה קטנה וצעירה, אין כמו להיות חלק מהמסיבה. עבור עם רדוף ונרדף, אין כמו להרגיש חלק ממשפחת העמים. האובססיה גוברת במיוחד כשמינון ההשתתפות שלה באירועים הללו הולך ומתמעט. כמעט יובל עבר מאז המונדיאל האחרון, פסלון האוסקר מבושש לבוא, אפילו פרס נובל כבר לא בסביבה כמה שנים. זה משאיר אותנו (אם לא כוללים ועדות חקירה בהאג) פחות או יותר עם שני אירועים גדולים שצריך לתפור אליהם שמלות: האירוויזיון והעצרת הכללית של האו"ם. למרבה השמחה/צער, שני האירועים הופכים לדומים עם השנים – הן ברצינות בה יש לקחת אותם והן בעניין הלא-פרופורציונלי שהם יוצרים בישראל לעומת שאר העולם.