ההכחשה הגדולה של הקולוניאליזם הציוני

ישי רוזן צבי
ישי רוזן צבי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים118
ישי רוזן צבי
ישי רוזן צבי

הציונות התפתחה כתנועה קולוניאלית. היום אסור להעלות זאת על דל שפתיים, אבל לא תמיד זה היה כך. איני מדבר על כמה יפי נפש שהעלו את ה"שאלה הנעלמה" על נישול הערבים, אלא על מנהיגים ציונים מרכזיים, שכתבו את הדברים בפשטות וראו בכך הכרח בל יגונה. דוד בן־גוריון, כך מספר תום שגב בביוגרפיה החדשה שלו, טען בישיבת הוועד הזמני ב–1919, כי "אין לו שום צורך שמוסטפה יידע עברית... למעשה לא אכפת לו כלל אם האיכר היהודי העושק את הפועל הערבי יודע ערבית, וגם לא אם הערבי ההורג את היהודי יודע עברית" ("מדינה בכל מחיר", עמ' 156). והנה כך כותב משה דיין הצעיר על קטטה שפרצה בין צעירי נהלל לבני השבט הבדואי השכן, שבמהלכה נער בדואי, וַאחד שמו, שהיה חבר שלו, חבט בראשו: "דורות נהגו הבדואים לרעות את עדריהם בוואדיות האלה ולהשקות את צאנם במעיינות שעברו עתה להיות קנייננו. מבחינתי היתה זו גאולת האדמה, אולם בעיני וַאחד הדברים נראו אחרת. נאמר להם לסלק את אוהליהם מן הוואדי שבו גרו הם, אבותיהם ואבות אבותיהם" (מרדכי בר און, "משה דיין — קורות חייו", עמ' 25).

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ