רן שמעוני
רן שמעוני

צריך להודות באמת: אבות מקנאים בבניהם. בחופש שלהם, בנערוּת, בכך שבעבורם הכל רק התחיל, ושהכל גם יכול להשתנות. בזיכרונו הסלקטיבי האב רואה בבן את מי שהיה פעם, אך גם את מי שמעולם לא היה יכול להיות; מעין גרסה חדישה ומעודכנת לדמות הרעננה וחסרת המורא שבוודאי היה בעבר.

אמנם, ההיגיון אומר שאף הורה לא היה מקנא בבן שתדמיתו היא של מי שפוקד מועדוני חשפנות על חשבון המדינה, ובזמנים שגרתיים נוהג לקלל את אלה הנקרים בדרכו, בין אם בטיול עם הכלבה ברחוב ובין אם בשיטוט שגרתי לא פחות בפייסבוק.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ