יגאל עילם
יגאל עילם
יגאל עילם
יגאל עילם

אפלטון ואריסטו הבחינו בין גרסה טובה של הדמוקרטיה לגרסה גרועה שלה. לגרסה הגרועה הדביק ההיסטוריון פוליביוס (המאה השנייה לפנה"ס) את הכינוי "אוכלוקרטיה" — שלטון ההמון. בלשון מכובסת של ימינו קוראים לזה "שלטון הרוב". דוגמה לכך ניתן למצוא במאמרו של גדי טאוב, "הרוב יחליט על ערכי היסוד שלו" ("הארץ", 12.10). טאוב, במאמריו, נלחם בחירוף נפש ממש על כשרות הזיהוי בין "שלטון הרוב" לבין "הדמוקרטיה". הוא אמנם מודה כי עקרון הרוב אינו תנאי מספיק לקיום משטר דמוקרטי, ו"דרושים גם בלמים ואיזונים", אך משום מה אינו טורח לפרט ולהסביר מה טיבם של אותם בלמים ואיזונים. לא קשה לנחש מדוע: בלמים אלה מצויים קודם כל במערכת החוק והמשפט, שאותה טאוב תוקף בחמת זעם כמי שנטלה לעצמה סמכות לא לה, מתיימרת להתנשא מעל העם ולנשל אותו מריבונותו, ובכך לבטל את המשטר הדמוקרטי.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ