בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"קיר הברזל" לא אמור להימשך לעד

43תגובות
ראש הממשלה נתניהו על רקע דיוקנו של זאב ז'בוטינסקי, בוועידת הליכוד ב– 20
JACK GUEZ / AFP

היום לפני 95 שנה, ב–4 בנובמבר 1923, בעיתון הציוני הרוסי "ראזסבייט" שיצא אז לאור בברלין, הופיע מאמרו של ולדימיר זאב ז'בוטינסקי "על קיר הברזל: אנחנו והערבים", שעד היום נחשב לתעודת הזהות הרעיונית שלו. כיאה לטקסט מכונן שנכתב על ידי מנהיג לאומי בעל שיעור קומה, מכיל "על קיר הברזל" שלושה מרכיבים מרכזיים החיוניים לטקסט מסוג זה: החזון, הדרך למימושו, וההכרה המוקדמת בצורך האפשרי להגיע לפשרה בין החזון למציאות. מאז מותו של ז'בוטינסקי והקמתה של מדינת ישראל — וביתר שאת בשנים האחרונות — כל אחד משלושת מרכיבים...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו