בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המדינה כמו אשה ברחוב? תשובה לבני ציפר

46תגובות

ידידי והקולגה שלי בני ציפר מעמיד במאמרו אנלוגיה: כפי שאי אפשר לטפוח על ישבנה של אשה (פלונית אלמונית) שלא ברצונה, כך אי אפשר להיות לא-נאמן למדינה. רבות הדרכים שבהן אפשר לענות לידידי על קביעתו או על תובנתו זו. ונתחיל במה שבו ציפר דווקא צודק. אכן, הגוף הסימבולי של המדינה, כפי שהוא קורא לו, ואהבת הגוף הזה, אינם תופעות חדשות. ההיפך הוא הנכון - בכל משטר, גם כזה שאינו לאומני במובהק, קיים ברטוריקה, בשירה, באמנות ובתרבות בכלל ממד של משיכה אירוטית לגוף הסימבולי של האומה. למעשה, אירופה כולה, בשנות ה-30...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו