בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשהתעורר בנימין נתניהו בוקר אחד

תגובות
נתניהו במסיבת עיתונאים במשרד החוץ, ב–2016 . במקום השני במצעד החדשות הכוזבות: אריה דרעי ויאיר לפיד
אמיל סלמן

בתחילת 1968, ליד הממשל בעזה, פגשתי חבר מהעבר, צנחן, שכמוני גדל על "חוויות מלחמת העולם השנייה" מהסרטים: פריצת דלתות בלילה, גרירת חשודים, עינויים. "גועל נפש", לחש, "כמו נאצים". לרגע רווח לי למשמע ההשוואה. כך גם אני הרגשתי, לבושתי, כשעמדנו בלילה ליד הממשל הצבאי באל־עריש, אחרי ליל מעצרים. למעלה עינו מישהו. השתתקנו למשמע זעקותיו. מיהם "אנחנו"? כבר בני 70 ויותר. המאמר הפוליטי הראשון שלי התפרסם בעיתון הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב ב–1971. כותרתו רמזה השוואה. "אל תגידו לא ידענו; עכשיו אתם יודעים". לא...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו