איך הפסקתי לפחד והתחלתי לאהוב ערבית

סביונה רוטלוי
סביונה רוטלוי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סביונה רוטלוי
סביונה רוטלוי

בכל שנה ככל שהייאוש גובר ומתרחק הסיכוי לשלום בינינו לבין שכנינו, אני נזכרת באותו רגע מכונן בחיי, ב–20 בנובמבר 1977, כאשר הנשיא אנואר סאדאת נאם בכנסת.

עד לרגע שבו פתח בברכה: "בסמלה" — "בשם האל" — לא אהבתי את המוסיקה ולא את השפה הערבית. לא רק שלא אהבתי — אפילו הצליל של השפה דחה אותי. כנראה הפחיד אותי, מפני שהיה מקובע עם אותו החלק במוח שאחראי לקשר בין שפה למעשי אימה והרג.

תגובות