נאורים אבל משת"פים עם אלימות נגד נשים

אורית קמיר
אורית קמיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים34
אורית קמיר
אורית קמיר

לכבוד יום האלימות המגדרית 2018, שחל היום, רשויות המדינה שבראשן עומדים שרי "הבית היהודי" - המל"ג, בג"ץ ומשרד המשפטים - ממטירות על נשות ישראל אלימות מרחבית, כלכלית ותחיקתית. והאליטות הנאורות מתקרנפות ושותקות, תוך שהן נשבעות אמונים למאבק באלימות המגדרית.

בימים אלה ממש נחשף שמל"ג מאפשרת, ובעצם מעודדת, הפרדה מרחבית בין המינים בקמפוסים אקדמיים ברחבי הארץ, ולא "רק" בכיתות הלימוד (כפי שטענה בעבר). המושג "הדרת נשים" הפך בשנים האחרונות לנחלת הכלל, אבל נשמע קצת אקדמי ומרוחק. אז בואו נקרא לילד בשמו: הדרת נשים היא אלימות מרחבית. לא רק בגלל שכשנשים "מסתננות" למרחבים שסומנו כגבריים (למשל באוטובוסים או במדרכות) הן חוות תגובות של אלימות פיזית, אלא משום שנסיגה לעידן פטריארכלי המתיר למנוע כניסתן של נשים למרחבים "נקיים", "טהורים", לגברים בלבד, היא אלימות פסיכולוגית המשעבדת נשים לדימוי של "טמאות", "מסוכנות (מינית)" או סתם "אחרות". היזכרו: הגבלת יהודים מהליכה על מדרכה היתה אלימות מרחבית פסיכולוגית שדיכאה, שיעבדה והפחידה אותם, למרות שייעדו להם גטאות או מדרכות משלהם (ולא צריך לקפוץ ישר לתקופה הנאצית: הדרת יהודים התרחשה באירופה מאז ומתמיד).

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ