טוב, אבל מרב מיכאלי בכל זאת צודקת

"אבל האישה היא קלת דעת ורגשנית מדי, ולכן לא כדאי שתיתן עדות", או "האשה היא היהלום, ואת היהלום צריך לשמור מוסתר ומוצנע בבית", או "האשה היא הצוואר והבעל הוא הראש, וכל ראש צריך צוואר שיחזיק אותו" – אמירות אלה ורבות נוספות שמעתי שוב ושוב מפי סטודנטיות לחינוך בשנות עבודתי במכללות בעלות אוריינטציה דתית-לאומית. הן נאמרו כסיסמאות מחכימות על ידי בנות שירות לשעבר. ולא שעבודתן בזמן שירותן לא היתה עבודת קודש במובן האנושי, אלא שהשכלתן ודרך חשיבתן בתחומי היהדות, ערכיות, נאורות ושוויוניות היו מוגבלות מאוד מבחינת חופש המחשבה והבנת העומק, והיו בעיקר תוצר של אינדוקטרינציה רבנית מוטה מגדרית, מכפיפה ומצמצמת.