לא מניחים לרונה רמון למות בשלום

רם פרומן
רם פרומן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
רם פרומן
רם פרומן

כמו רבים אחרים, גם אני נעצבתי על מותה של רונה רמון. קורותיה הטרגיים של משפחתה הפכו אותה לסמל ישראלי. רמון ביקשה בצוואתה לשרוף את גופתה. יותר ויותר ישראלים מבקשים זאת לאחרונה, וגם לי ברור שכך ארצה להיפרד מהעולם. הרעיון של קבורת מתים בקרקע שייך לעבר. הוא איבד את הלגיטימציה שלו בעולם העמוס לעייפה שבו אנחנו חיים, ובעיקר במדינה קטנה כמו ישראל, המשוועת לעתודות קרקע. כל גופה שנטמנת באדמה גוזלת מקום מהחיים, לא רק היום אלא גם בעתיד. כולנו זוכרים הפגנות שמנעו בנייה, אפילו של בתי חולים, על קברים עתיקים. כפי שצוטטה רמון, האדמה שייכת לחיים ולא למתים. אין היום החלטה מוסרית נעלה יותר מהבחירה של אדם להישרף או לתרום את גופתו למדע.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ