געגועים לאורן חזן

גדעון לוי
גדעון לוי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
גדעון לוי
גדעון לוי

מאז נאומו של בני גנץ לא נראתה כאן התלהבות כזאת, מאז כינון השלום עם מצרים לא נרשמה התפעלות כזאת מהליכוד. איזו חגיגה לדמוקרטיה ואיזו רשימה נפלאה: "גילו בגרות", "שיעור בדמוקרטיה", "יום עצמאות", "השפויים והמנוסים" ו"חלון ראווה שאינו מבייש את הפירמה". נבחרת החלומות שבחרה מפלגת השלטון עוררה גל אהדה בכל אמצעי התקשורת, כולל "הארץ". מעולם לא זכתה רשימת אישים כה ימנים, קיצונים, מסוכנים, לאומניים וגזענים לתשואות רמות כל כך. הליכוד סילק את אורן חזן ואת נאוה בוקר, איזה צעד מרשים, איזו בגרות מופלאה, ועכשיו הוא מציג עשירייה ראשונה מחליאה שבעתיים. הם מעונבים ולובשי חליפות, לא כולל מירי רגב וגילה גמליאל, והם אשכנזים, חוץ משתיהן. אבל הבו לנו אלף עלבונות של חזן ומאה התבטאויות נבערות של בוקר, ולא את מייסד מחנה הריכוז "חולות" ומחוקק "חוק המסתננים", גדעון סער. סער הוא עכשיו גיבור פרשני השמאל והמרכז, לא להאמין, וחזן הוא האויב הרע שכמה טוב שסולק. צחוק הגורל: גדולי תוקפיו של בנימין נתניהו, הם גם גדולי המתפעלים מהנבחרים שנועדים לרשת אותו, כולם גרועים, קיצונים ומסוכנים ממנו.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ