שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אלי אליהו

מפליא להיווכח כמה קווי דמיון ישנם בין קורותיו של עם ישראל אחרי צאתו ממצרים, כפי שהם מסופרים במקרא, לבין השתלשלות העניינים שהובילה לתקומתו של העם במאה העשרים.

קווי הדמיון האלה בולטים בעיקר כשבוחנים את עניין ההנהגה. ראשית עולים על הדעת קווי הדמיון בין משה רבנו לבנימין זאב הרצל. הנביא והחוזה. לא מדובר רק על הזקן הארוך המתבדר ברוח (במקרה של הרצל הוא היה אמיתי, ואילו במקרה של משה — על פי רוח הדמיון החופשית). מדובר בעיקר על כך ששניהם היו ההוגים מאחורי הרעיון של תקומת העם, ושניהם לא ראו את חזונם מתגשם. הרצל מת בטרם כינונה של המדינה הציונית, ומשה רבנו הביט על הארץ ממרומי הר נבו אך לא זכה לבוא בשעריה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ