עומרי בן יהודה
עמרי בן יהודה
עומרי בן יהודה
עמרי בן יהודה

בשנה החולפת, בין חורף תשע"ח לחורף תשע"ט, נפרדה רפובליקת הספרות הישראלית משניים מגדולי יוצריה: רונית מטלון ועמוס עוז. כשמטלון הוציאה את הרומן הסמי־אוטוביוגרפי שלה, "קול צעדינו", ב–2008, היו שהשוו אותו לרומן הביוגרפי של עוז משנת 2002, וכינו אותו, בגסות אופיינית, "סיפור על אהבה וחושך גרסת המעברה". ההשוואה בין הפרויקט העוֹזי והמטלוני חשובה רק במידה שהם יכולים ללמד אותנו משהו אחד על השני, בהיותם מההישגים הגדולים של הישראליות. מעבר להבדל הדורי, המגדרי והאתני בין השניים, דבר אחד בולט הם חולקים: הם אינם רק מספרים, כי אם גם מסאים פוריים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ