נועה אסטרייכר
נועה אסטרייכר
נועה אסטרייכר
נועה אסטרייכר

מצד אחד, קיוויתי שבמקום לכתוב את השורות האלה אהיה בעיצומה של ריצה למזרקה בכיכר רבין, הרוח בשערי וזמבורה בידי. מצד שני, חששתי שאצטרך להפיק עוד טור מדוכדך על השפל שהידרדרנו אליו, על השנאה התהומית שנזרעה פה, על הזיהום שחילחל כה עמוק עד שדורות שלמים אחרינו עדיין יסבלו ממשקעים שלו במי התהום. החשש והתקווה הספציפיים האלה התבדו, אבל המדגם אמש הביא אחרים במקומם: החשש שבתרגיל חשבונאי-עקמומי כלשהו, במכירת חיסול מוחלטת, יצליח בנימין נתניהו להרכיב קואליציה עם הגרועים שבקיצוניים; וגם התקווה שחלק מאותם קיצוניים יישארו הפעם, דרך נס ממש, בחוץ — למרות הרעש והצלצולים (וגם האהדה הבלתי מסותרת של בעלי השפעה בתקשורת).

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ