עמירה הס
עמירה הס
עמירה הס
עמירה הס

בשבת שעברה מת מפצעיו עומר יונס, בן 20. הוא מת בבית החולים בילינסון, כעציר תחת שמירה, לפי הוראות שב"כ. אחיו ניסה במשך שבוע להשיג היתר כניסה לישראל כדי להיות לצדו. לשווא.

יונס אושפז ב–20 באפריל, כשהוא סובל מכמה פציעות ירי בבטן, בחזה ובאגן. המשטרה הודיעה שהוא עורר את חשד השוטרים כשהתקרב למוצב מג"ב בצומת זעתרה ("תפוח"), שכמה שוטרים רדפו אחריו רגלי, ושוטר אחר חסם את דרכו בניידת משטרה. לפי גרסת המשטרה, כפי שדובררה באמצעי התקשורת הישראליים, הצעיר שלף סכין וניסה לפתוח את דלת הניידת "בכוונה לדקור את השוטר". השוטר ירה לעברו. מה אמת ומה לא בגרסה — לא נדע. המלה הגנרית הרי נאמרה: "מחבל", ואין סיכוי שמשהו ייחקר, גם לא ההנחה שהיה אפשר לתופסו בלי לפצוע אותו פצעי מוות. מה רצה יונס הצעיר לעשות בדיוק ומה קיווה להשיג — גם כן לא נדע. זעם כלפי הכיבוש ונציגיו הוא נחלת כל הפלסטינים. אך הזעם מוביל רק אנשים ספורים לבצע פעולה יחידנית, שגובלת בהתאבדות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ