זהבה גלאון
זהבה גלאון
זהבה גלאון
זהבה גלאון

אנטישמיות היא עניין פוליטי בישראל. תמיד היתה. אולי אי אפשר אחרת, במדינה שנועדה לשמש מקלט ליהודי העולם, שקלטה מספר רב של ניצולי שואה, והורי ביניהם, ונאבקה על חייה מימיה הראשונים. אולם בשנים האחרונות נהפכה כאן האנטישמיות לנושא הנחלק על פי קווים מפלגתיים. האנטישמים שלנו, האנטישמים שלהם.

בשבוע שבו נאצי אמריקאי ירה למוות באשה בבית כנסת, דווקא קריקטורה אנטישמית ב"ניו יורק טיימס" היא שהעלתה את חמת דוברי הימין. יש בהם מי שאף טענו, שיש קשר בין שני אלה, כאילו תומך עליונות לבנה מסן דייגו אינו פותח את הבוקר בלי לקרוא את "ניו יורק טיימס". ואם לא די בכך, ד"ר גיא בכור, ממזרחני המחמד של הימין, הסביר, שבפיגוע אשמים קודם כל היהודים הפרוגרסיבים. הם העזו להתנגד לדונלד טראמפ. אולי הוא מייעד להם את התפקיד שבצלאל סמוטריץ' מייעד לפלסטינים בישראל: להכין חומוס ולשתוק.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ