כבר אין איפה ללכת בבטחה

נטע אחיטוב
נטע אחיטוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נטע אחיטוב
נטע אחיטוב

צעדנו הביתה על מדרכה רחבה יחסית, הילדים רצו קדימה. הם ילדים עירוניים, שצועדים תכופות על מדרכות סואנות, והם יודעים לעצור לפני מעבר חציה או לפני יציאה של מכוניות מחניה. לפתע, משום מקום, הגיח קטנוע על המדרכה וכמעט קטף את בני הקטן, בן שנתיים. רצתי אל זירת ההתרחשות והתחלתי לצעוק על הרוכב בזעם מתפרץ — הייתי מסוגלת לחנוק אותו לוּ היה בלי קסדה. ומה הוא עשה? מה שאתם חושבים: המשיך בנסיעה מהירה על המדרכה עד שהגיע למחוז חפצו, הרמזור האדום. הוא בסך הכל רצה לעקוף את המכוניות שהמתינו לרמזור והכביש היה צר מכדי שיעבור ביניהן, אז הוא עשה זאת על המדרכה. בשביל לחסוך שתי דקות — זמן ההמתנה ברמזור — הוא היה מוכן להרוג את הבן שלי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ