עומרי בן יהודה
עמרי בן יהודה
עומרי בן יהודה
עמרי בן יהודה

אינני יודע יוונית עתיקה, אבל דבר אחד בטוח: צדק אריסטו כשאמר שהמשוררים עולים על ההיסטוריונים, משום שהאחרונים מתארים את הדברים כפי שהיו בעוד הראשונים מתארים את הדברים כפי שהם עשויים להיות.

עברית אינה סובלת דיבור בדרך האיווי (subjunctive), אך ברור שזו מבטאת דבר מה חבוי ועמוק, שיש לחוש בו ולחשוף אותו, שבו העבר ההווה והעתיד נפגשים. העיסוק בזיכרון הישראלי, הכרוך בזיכרון הפלסטיני, מלמד שכדי להבין מה היה, צריך קודם כל להשלים עם כך שהיה. המציאות הישראלית מתפקעת מנוכחות של גירוש ונישול, עליות המוניות, טיהורים אתניים, גזענות ומוות. מי שחשה בכך היא הספרות, שאינה מתיימרת לספר על הדברים כפי שהיו, אלא לשקף את מהותם, להסבירם.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ