שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

בזמן שישנתם

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חמי שלו

לרוב מצביעי המרכז־שמאל, למעט האפתים, התבוסתנים או המדוכאים כרונית, יש ריטואל קבוע לפני בחירות חדשות. קודם משננים בקור רוח שאין סיכוי, אחר כך מתפתים להאמין שבכל זאת, ביום הבחירות מתרגשים למרות האזהרות המוקדמות, ואז באה האקסטזה של סקרי היציאה ובעקבותיה מפח הנפש של תוצאות האמת. כמו פק"ל.

לקראת הבחירות ב–9 באפריל אפשר היה כבר להבחין בהתרופפות: שמאלנים רבים העדיפו לחסוך לעצמם את כאב הלב, ולהשלים מראש עם עוד ניצחון של בנימין נתניהו. במבט לאחור, הדכדוך המסוים הזה מצטייר כפרץ של התלהבות נעורים לעומת הייאוש והפטליזם המחלחלים מראשי המחנה אל בוחריהם לקראת הסיבוב החוזר, ב–17 בספטמבר. לראיה: כולם עוסקים בממשלתו העתידית של ביבי, לא של בני גנץ.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ