אורנה רינת
אורנה רינת

הלול נקי עתה, שקט וריק כאילו הם לא היו בו מעולם — למעט נוצות שהותירו אחריהם על האדמה ותרנגול ששוכב מתחת לאחת מקערות האוכל התלויות במתקן. "הוא לא יכול לקום", אומר מישהו, אולי התחקירן, בשקט, "די נגמר, תראה איך שהוא שוכב ליד הקערה, אבל היא כבר ריקה, האוכל נגמר מזמן". פעמיים מנסה התרנגול להרים את הראש וחדל. עוד כמה פעמים מתאמצות הכנפיים להתרומם והולכות ושוקעות לעבר האדמה, מידממות, כבר כמעט שקטות לגמרי. בכביש עושה משאית את דרכה אל המשחטה. המעגל נסגר.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ