אדישות המשטרה

אברהים אג'באריה ונירה בן עוזר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אברהים אג'באריה ונירה בן עוזר

בשבוע שעבר נרצחו שני אזרחים ערבים צעירים נוספים: עבד אלבדווי אדריס בלוד ועבד אלסלאם ג'אבר בטייבה. הם הצטרפו לשורה ארוכה של נרצחים ערבים - 33 אזרחים מתחילת השנה. מאז שנת 2000 נרצחו יותר מ-1,317 אזרחים ערבים - 72 בשנה בממוצע, 6 בחודש.

מדובר במספרים מבהילים. באופן תדיר ולעיני כל, בישובים הערבים אנשים נדקרים למוות או נרצחים ביריות בפתח ביתם, בכבישים וברחובות: כך המקרה המזעזע של תאופיק זהר, נגן העוד המוכר בחברה הערבית, שנורה בחודש מאי האחרון בפתח מאפיה בנצרת ליד נכדתו; כך במקרה של דניאל חלבי, נער בן 18 מדליית אל כרמל שנדקר למוות בקטטה. עם זאת, במקום שהתופעה תבעיר את המדינה, היא מתקבלת באדישות יחסית ואף בהאשמת האזרחים והחברה הערבית עצמה. מדובר בהפרה של החוזה הבסיסי ביותר של האינדיבידואל עם רשויות המדינה - הזכות של אזרחים להגנה על חייהם, וחובתה של המשטרה והמדינה להגן עליהם מפני פושעים ורוצחים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ