שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

ביום שאחרי הגירוש

נועה אסטרייכר
נועה אסטרייכר
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נועה אסטרייכר
נועה אסטרייכר

בשעה טובה, המשפחה בבניין הסמוך סיימה לשפץ את דירתה. חודשיים של יקיצות מבועתות מקידוחים, דפיקות וניסור באו לקצם; לא עוד צעקות "צחי! רד לטנדר תביא פלס מים!" בשעות לא מקובלות; סוף לדילוגים בין ערימות פסולת בנייה על המדרכה.

יומיים של שקט, ואז המשפחה שבה והשתכנה בדירה. מריבות, צווחות ומכות בין הילדים, חפצים נשברים, צעקות ייאוש של האם המותשת, שאגות כעס של האב, ובקיצור — כל מה שאיפיין את הדירה לפני שעקרו בה את הבלטות והחליפו אותן בגרניט פורצלן. בכל בוקר אני רואה אותם מהחלון, הראש בסמארטפון, מתאפקים שלא לחנוק זה את זה לפני שמגיעים למכונית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ