אורית קמיר
אורית קמיר
אורית קמיר
אורית קמיר

עיריית עפולה אוהבת למיין, לקטלג, להפריד ולעשות סדר. כמו שיש המקפידים להפריד בין בגדים כהים, בהירים וצבעוניים ולכבס כל צבע בנפרד — עיריית עפולה מקפידה לקטלג אנשים לסוגים מובחנים ולהכניס כל סוג למגירה משלו: בחודש שעבר יהודים בפארק הציבורי העירוני, ערבים — בחוץ; השבוע גברים חרדים על הבמה, על כרזות וביציעים המרכזיים, נשים חרדיות — בעזרת נשים, מוצנעות ומושתקות. העירייה חולת הסדר והניקיון מאתגרת את שלטון החוק ובודקת את רצינות האכיפה. בית המשפט, מצדו, השכיל פעמיים לעמוד על ההבדל בין כביסה נפרדת, שהיא כפייתית אך מותרת, להפרדה קבוצתית כפויה שהיא מדירה, מפלה ואסורה. אבל שופט בית המשפט המחוזי עאטף עילבוני זנח את ערכי היסוד של שוויון כבוד האדם וחירותו והכפיף את המשפט הישראלי לדמגוגיה הסמוטריצ'ית המתלהמת (בג"ץ אמנם ביטל את החלטתו המוטעית והמזיקה, אך מטעמים פרוצדורליים ואחרי שההופעה כבר התקיימה). עיריית עפולה צהלה ושמחה, וכל העם רואים את הקולות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ