כשהתאהבתי בשוטרים

יקי יושע
יקי יושע
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יקי יושע
יקי יושע

לקראת סוף המילניום הקודם הפקתי לערוץ 2 סדרה דוקומנטרית בשם "שוטרים". היתה זו הפעם הראשונה שמשטרת ישראל התירה לתקשורת להצטרף לעבודת המשטרה — לבלות עם שוטרים ובלשים בניידות לילות וימים — בלי פיקוח ובלי צנזורה.

כן, התאהבתי בשוטרים. הם מנקים את כל הזבל שאנחנו האזרחים משאירים מאחורינו בלי להעיף מבט ובלי להריח את הגועל נפש שהוא אנחנו. כן, השוטרים היו שם כדי לעשות את העבודה המלוכלכת בעבור חופן מדולדל של שקלים (הם היו צריכים להביא קפה וסוכר וחלב לעבודה, מחוסר תקציב משטרתי לשתייה) — ובעבור הרבה, הרבה מתקפות וירידות על אופן התנהלותם. השוטרים, כך גיליתי, הם מנקי הרחובות, משכיני השלום והעובדים הסוציאליים של כל אותם בני אדם "שקופים" — חסרי בית, נרקומנים, רפי שכל — שמרחפים ברחובותינו בלי שאנחנו, האזרחים "הנורמטיביים", מבחינים בהם.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ