שירה מייקין - צרובה
שירה מייקין
שירה מייקין - צרובה
שירה מייקין

אין זה חדש שבנימין נתניהו מעוות את השימוש במושג "אנטישמיות" כדי לקדם את מדיניות החוץ והפנים שלו, לגייס תמיכה למשנתו הלאומנית ולהכשיר את סיפוח השטחים וגניזת רעיון המדינה הפלסטינית. במקביל, הוא מקדם במרץ את תפישת "האנטישמיות החדשה", שלפיה מתיחת ביקורת על השלטון, הכיבוש וחוק הלאום היא-היא אנטישמיות.

לעומת זאת, שנאת היהודים "הישנה" והטובה - זו שלומדים עליה בשיעורי היסטוריה בתיכון - דווקא זוכה לעדנה בעידן נתניהו: שתיקתו הרועמת אחרי ההתבטאות האחרונה של דונלד טראמפ, וסירובו לגנות את הקשר שבין הנשיא האמריקאי לארגוני אלט-רייט עם שורשים ניאו-נאציים; הרומנים הלוהטים שלו עם מנהיגים של מדינות שהתבטאו נגד יהודים או תומכים בכאלה, כמו ויקטור אורבן ההונגרי או כריסטיאן קורץ האוסטרי.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ