אל תתנו פרסים לרוצחי הכבישים

קובי שלו אמסלם
קובי שלו אמסלם
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
קובי שלו אמסלם
קובי שלו אמסלם

מדי יום נדרסים בישראל בני אדם רבים, ודינם נחרץ — מי למוות, ומי לחיים, כשהוא נושא עמו פציעות חמורות, נפשיות וגופניות. מאז קום המדינה נדרסו למוות יותר מ–33 אלף בני אדם, ויותר מ–160 אלף נפצעו קשה מאוד (פי חמישה ממספר ההרוגים) — יותר מבכל מלחמות ישראל ופעולות הטרור גם יחד. מעגלי הכאב והשכול פרי תאונות הדרכים רבים הם, אך דוממים. אין לנדרסים למוות לא רומח ולא מגן, אין להם גייסות ואף לא לובי. מצבות שיש, פצעים וצלקות הם רכושם בעל כורחם. החיים שנשארו, ובני המשפחות שאיבדו את היקר להם — אני את בני בכורי אהובי אילון — נותרים עם החלל העמוק והכואב שנפער.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ