פוליטיקת הזהויות מצילה את אייל גולן

אורית קמיר
אורית קמיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורית קמיר
אורית קמיר

מה ההבדל בין פרשת אייל גולן לפרשת ג'פרי אפשטיין? על פי מחקרה היסודי והמצמרר של רויטל חובל, העדויות שגבתה המשטרה מלמדות שגם בפרשת גולן, כמו בפרשת אפשטיין, פעלה מערכת משומנת שהזנתה נערות מוחלשות, חלקן קטינות, וסחרה בהן לשם סיפוקם המיני של גברים עשירים ומקושרים.

הגברים בפרשת אפשטיין הישראלית, אנשי "הכוורת" של אייל גולן, איתרו את הנערות במהלך הופעותיו של הזמר המפורסם, זיהו את חולשתן והבטיחו להן פירורים מ"עולם הזוהר" של הזמר. בעבור האשליה שתוכלנה להתקרב למושא הערצתן, שידלו אותן הגברים לספק שירותי מין חוזרים ונשנים — לפעמים בפומבי, במכוניות מרובות נוסעים או בחדרי מלון באילת, ולפעמים בהשפעת סמים שהעתירו עליהן. לפעמים שידלו אותן, ולפעמים סחטו מהן את שירותי המין. לפעמים זרקו לעברן כמה מאות שקלים. מובן ששום "אינטימיות" לא היתה שם, שום הדדיות או סיפוק מיני של הנערות; הן נדרשו "לפנק" את הגברים בעבור הפריווילגיה להתקרב לכוכב. אייל גולן היה שותף קבוע במעשים המכוערים האלה. הוא ידע שאותו רצו המעריצות הצעירות "לפנק", אבל את להקת מקורביו הן "פינקו" בעל כורחן. לכן הוא לכאורה חשוד בקשירת קשר לביצוע מעשי הזניה, סחיטה מינית באיומים, מעשים מגונים ואונס.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ