גדעון לוי
גדעון לוי
גדעון לוי
גדעון לוי

בערב ראש השנה ויום הכיפורים היינו הולכים אל המיזלסים. נטקה ויוזף, חברי הנעורים של סבי, גרו ברחוב שלמה המלך ומדירתם ניתן היה להשקיף אל בית הספר הדתי לבנות, שבחגים הפך לבית כנסת. היינו יושבים במרפסת הצרה ועוקבים מרחוק; השופר הפיל עלי אימה.

אבי לא הצטרף. הוא תיעב דת, שנא בתי כנסת ולא ידע דבר על חגי ישראל, למרות שאביו היה ראש הקהילה בעירו. לפלשתינה הוא הגיע באורח לא חוקי — בישראל 2019 היו קוראים לו מסתנן. אבל אז קראו להם מעפילים ולהסתננות שלהם עלייה ב', בלתי לגאלית, כי הם היו יהודים שנמלטו מאירופה. בתחנת הרכבת בפראג הוא נפרד מהוריו ומארוסתו, אותם לא יפגוש עוד לעולם. בים הוא היטלטל חמישה חודשים בספינת מעפילים, שהיום היו קוראים לה ספינת פליטים, כולל מעצר בביירות, במתקן שבישראל היו קוראים לו "חולות". בהרצליה מכר הדוקטור הצעיר למשפטים עוגות שמרים מעשה ידיו וידי אחותו מבית לבית, רכוב על אופניו.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ