קול (בן) דודי דופק

אחד השיעורים החשובים שמלמד אותנו שיר השירים אשר לשלמה הוא ההבנה שישנם רגעים בחייו של אדם שאל לו להתמהמה. כאשר מגיעה לפתח דלתו הזדמנות, תירוצים כגון "פָּשַׁטְתִּי, אֶת-כֻּתָּנְתִּי--אֵיכָכָה, אֶלְבָּשֶׁנָּה" ו"רָחַצְתִּי אֶת-רַגְלַי, אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם" עלולים לגרום להזדמנות לחמוק כלעומת שבאה.

שיעור עדכני יותר, מבית מדרשו של הרב סולובייצ'יק במאמרו "קול דודי דופק", גורס כי ישנם גם רגעים כאלו בחייה של אומה. רגעים בהם צריך להבין את גודל השעה ולא לתת לאמתלות כאלו ואחרות לסמא את העיניים ולהכביד את הלב. למרבה הצער, רגע כזה מתרחש לנגד עינינו ביחסי היהודים והערבים בישראל, כאשר הדוד או לעניינו בן הדוד, הציבור הערבי בישראל מתדפק על דלת המדינה ומחכה לרעהו היהודי, אך ניסיונותיו עולים בתוהו.