המרד השפוף של גדי טאוב

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

במשך שנים רבות נמנה הסופר וההיסטוריון גדי טאוב עם הדוברים החריפים והעקביים נגד שיח פוליטיקת הזהויות הפלגני והבכייני. במיוחד הוא נהג לבקר את פוזת המסכנות והנרדפות המאפיינת שיח זה, ואת החלוקה הדו־קוטבית והפשטנית שלו בין הגמוניה ו"אחרים", המשרתת לעתים את הפתוס המוסרני העקר של הפוסט־מודרניזם הקיצוני (למשל בספרו "המרד השפוף", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1997). והנה, משהיה בשנים האחרונות לתומך הימין הפופוליסטי, טאוב עצמו מדבר יותר ויותר בעגת הזהותנות המתקרבנת. בדומה לאחת ממעריציו החדשים, נוה דרומי, שהתפייטה כאן לא מכבר על מלחמת הקודש של בנימין נתניהו וחסידיו נגד "'ישראל הראשונה' השמאלנית, האליטיסטית, הלבנה ברובה", שמתקשה "לקבל את המורכבות של מי שתופשים את מה שקורה לנתניהו כעוול" ("הארץ", 28.11), גם טאוב החדש מניף בגאון את דגל ההסתה השפוף והשחוק של המאבק ב"אליטות הישנות".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ