מות השמאל או מות הסוציולוגיה?

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

"אז אולי השמאל צריך פשוט למות?" שאלה קרולינה לנדסמן את הסוציולוג ניסים מזרחי בסיומו של ריאיון מאכזב במוסף "הארץ" (27.12.2019), שגדעון לוי סבר משום מה שהוא "מאיר עיניים ושומט לסתות" (29.12.2019). "הוא כבר מת", היתה תשובת המלומד. ספק אם יש בפובליציסטיקה הישראלית דבר חבוט וטריוויאלי יותר מהכרזה על מות השמאל. אמנם לוי יריע תמיד לכל הזדמנות להכות בשמאל הציוני, אך דבר זה אינו הופך את התפישה שפרופ' מזרחי מציג, בנוגע לבעיית המזרחים והחברה הישראלית, ל"שומטת לסתות". לנדסמן פונה אל מזרחי בכפפות של משי, ונזהרת מאוד שלא לשאול שאלות קשות. למשל: איך הוא מציע בדיוק ליהודים באירופה ובארה"ב להיאבק באנטישמיות ובשנאה כלפי השמאל ההומניסטי, אם לא על ידי הגנה על ערכים ליברליים? איך לדעתו היה אפשר להתמודד לפני 80 שנה עם הפשיזם, אידיאולוגיה לאומנית רדיקלית שסולדת מערכים ליברליים? ואיך אפשר לעשות זאת כיום, אצלנו? ומה אפשר להעמיד, אז וגם היום, כנגד הגזענות — לא רק זו הנאצית, אלא גם זו שפרחה ופורחת בארצות אירופיות אחרות — אם לא את זכויות האדם וערכים ליברליים אחרים? לנדסמן גם לא ראתה לנכון לבדוק עם מזרחי אם תיאורו אינו מוביל למסקנה השחוקה, שכדי לכבוש את לבם של המזרחים, כל שנחוץ הוא שהשמאל יחדל להיות שמאל והליברליזם ייעלם, ואז יסתדר הכל מעצמו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ