עמית סגל פחדן (מבחינה משפטית)

עודה בשאראת
עודה בשאראת
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עודה בשאראת
עודה בשאראת

פעם, כאשר היינו ילדים, וכאשר היינו רבים על עניין פעוט, היינו מפסיקים לדבר זה עם זה. אך כעבור זמן מה, כאשר הצורך לתקשר גבר עלינו, אז היה האחד פונה לשני במלה אחת מקדימה במשפט: "קוללו" (תגיד לו). כאילו גורם שלישי מתווך בינינו. וכך היתה מתנהלת השיחה: "קוללו", תגיד לו, אני הולך ליער, בא לו להצטרף? והשני היה עונה: "קוללו", כן, שיחכה עד שאנעל את הנעליים. וכך התנהלו השיחות, בתיווכה האדיב של המילה "קוללו". ובינתיים, בלהט ההתנהגות הילדותית שלנו, ובלי לשים לב כמובן, היינו פונים זה לזה ישירות, וה"ברוגז" התנדף כלא היה.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ