התועלת שבפליטת הפה של יועז הנדל

רמי קמחי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רמי קמחי

אם יש משהו מטריד בפליטת הפה של ח"כ יועז הנדל מכחול לבן, לא מדובר בצירוף המטפורי המנמיך "מנטליות של דרבוקות" — אלא ההקשר שבו נאמר. באותו ריאיון עם רוית הכט ("הארץ", 7.2) הנדל לא התכוון לדבר על המזרחים, אלא על ערביי ישראל. אלא מה? לאחר שהעיר כי לדעתו המדינה איננה חייבת להכיל העבריינות של ערביי ישראל, הגיבה הכט ואמרה שיש בדבריו אלו משום סתירה. זאת שלו סותרת את העובדה שהוא דווקא זה שמדבר על תרבות כדטרמיניזם — כלומר כמשהו שהוא בלתי ניתן לשינוי. לזה ענה הנדל — מן הסתם, כדי להוכיח כי תרבות היא תופעה לא דטרמיניסטית שאכן ניתנת לשינוי: "... תראי, הגיעו לפה אנשים מכל מיני מדינות, חלקם הגיעו עם מנטליות של קונצרט בווינה וחלקם הגיעו עם מנטליות של דרבוקות. בסוף חלק מלהיות במדינה יהודית דמוקרטית מתקדמת, זה שגם נוצרת תרבות מסוימת..... וחייבים להיצמד לתרבות הזאת". נראה שהנדל התכוון לומר, שבדומה למזרחים שהשתנו וטיפסו מתרבות הדרבוקות "הנחותה" אל התרבות האשכנזית "העילית" של אנשי הקונצרטים מווינה, כך גם הערבים יכולים "להתקדם" אבולוציונית ולהעפיל אל התרבות הישראלית.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ