דווקא עכשיו, האמנות חיונית מתמיד

מאיה בואנוס - צרובה
מאיה בואנוס
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מאיה בואנוס - צרובה
מאיה בואנוס

18 במארס, יום רביעי בבוקר. ימים ספורים לפני סיום הבידוד הביתי בו אני מצויה כעת. אני יושבת ליד שולחן הכתיבה ומבינה כי מכאן אני פשוט ממשיכה עם השאר להסגר. בין אם יהיה בכפייה או בגדר הנחיה בלבד, התובנה כבר ברורה לכולם - עלינו להתרחק זה מזה כדי להתגבר על הוירוס.

אני מאפשרת לעצמי רגע אחד של חוסר אונים, בכל זאת עשרה ימים לבד בדירת שני חדרים הם רכבת הרים רגשית. נכון, בזכות העולם הדיגיטלי ניתנת לי האשליה שאני לא לבד, אבל כשתקשורת אנושית מנוהלת רק מבעד למסך או לעינית הדלת, האשליה לא תמיד מספיקה. פיטר ברוק, מגדולי הבמאים במאה ה-20, טען כי יש להחיות את התיאטרון דרך כך שנראה לקהל את הטריק הישן בו אנו מוציאים את הארנב מהכובע ונבהיר לצופים בדיוק את זה - ראו את הטריק, לא את האשליה. נראה כי הפעם הטריק והאשליה הם על חשבוני ועל חשבונכם. העולם פונה לכיוון חדש ולא משאיר לנו סימני דרך.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ