היזהרו: גם אני הייתי יהיר לגבי הקורונה

איתמר הנדלמן סמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איתמר הנדלמן סמית

"אני אדם חולה... אני אדם רשע" כתב דוסטוייבסקי ('כתבים מן המחתרת') ובפרפרזה, אני אדם חולה ואני אדם בלתי אחראי. כבר ב-5 במארס חליתי במה שהיה נדמה לי כהצטננות לא נעימה. לא ייחסתי לדבר יותר מדי חשיבות. הסימפטומים היו קלים יחסית: נזלת, כאב גרון, כאב ראש. באמצע הלילה התעוררתי עם בחילה נוראית וגרון ניחר.

אני אמטופוב והפחד מהקאה משתק אותי. כמעט שלא נרדמתי בכל אותו הלילה אבל החרדה היתה במקום אחר. נגיף הקורונה בכלל לא היה אופציה. חשבתי שאולי מדובר במשהו בקיבה. נגיפים של הקיבה מטילים עלי מורא. אני נשאר ער במשך שעות ארוכות, הולך במעגלים בתוך הסלון או יוצא להליכה בחוץ, העיקר להימלט מהבחילה. הבעל שם טוב אמר שאדם המנסה לברוח מעצמו הוא כמו אישה שסובלת מצירי לידה ועוברת לחדר אחר. אז עברתי לחדר אחר עד שהצלחתי להירדם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ