הקורונה מזכירה את כוחה של תפילת היחיד

ספי הנדלר - צרובה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ספי הנדלר - צרובה

איש בא בימים, חובש כיפה לבנה, צעד בדד בכיכר רחבת ממדים בגשם סוחף. לא הרחק מהכניסה לבית התפילה הוא עצר, הרים את מבטו לשמים, והתפלל. זה לא קרה בבני ברק וגם לא בירושלים, אלא בקרית הוותיקאן ברומא. האפיפיור פרנסיסקוס החליט, לנוכח הנסיבות, לברך את המאמינים בברכה החגיגית ביותר בלוח השנה הקתולי, Urbi et Orbi (בלטינית: "לעיר ולעולם"), השמורה בימים כתיקונם רק לחג המולד, לפסחא וליום בחירת האפיפיור. הוא עשה זאת לבדו, בכיכר פטרוס הקדוש, שהיא שם נרדף לרבבות המאמינים הגודשים אותה לכל אורך השנה. אבל הפעם, בימי הקורונה והריחוק החברתי, עמד האפיפיור לבדו, התפלל, ובירך.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ