על גלובליזציה, קורונה ותרבות הצריכה

שלמה אבינרי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שלמה אבינרי

"שום אדם איננו אי", כתב המשורר האנגלי בן המאה ה–17 ג'ון דאן. ארנסט המינגוויי בחר את שירו המופלא כמוטו לספרו "למי צילצלו הפעמונים", שעוסק בסולידריות בעת סכנה. וזו לשון השיר: "שום אדם איננו אי, שלם בתוך עצמו / כל אדם הוא חלק מן היבשת.../ לכן אל תשאל למי מצלצלים הפעמונים / הם מצלצלים לך".

דאן הולך כאן בעקבות מסורת פילוסופית ארוכה, הנמשכת מאריסטו, דרך הרמב"ם ותומס אקווינס ועד להגל וקרל מרקס. לפי המסורת הזאת, טבע האדם אינו מתמצה בתכונותיו האינדיבידואליות בלבד, אלא בזיקה שלו לזולת: כל אחד מאתנו הוא אם ואב, בן ובת, תושב עיר וארץ מסוימות, פועל או מעביד, חקלאי או מתכנת מחשבים, תלמיד או מורה, דובר שפה מסוימת — וכל אמירה משמעותית שנבקש לומר עליו, מעבר לרמ"ח איבריו ולשס"ה גידיו, תתייחס בהכרח גם לאנשים אחרים שאליהם יש לו זיקה כזאת או אחרת, ולא רק אליו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ