כאשת אסיר, אני קוראת למערכת להתעורר

אני כותבת בתור אשת אסיר. זאת הגדרה שאני עדין מתקשה להתרגל אליה, אך זוהי מציאות חיי. גם אני, כמו רובכם, תמיד האמנתי שמושגים כמו כלא ,אסירים, שב"ס, לעולם לא יהיו מנת חלקי. והנה יום בהיר אחד, המציאות טפחה על פני, ומצאתי את עצמי חלק מאותה קבוצה שנמצאת בשולי החברה.

ממשפחה המורכבת מזוג הורים מצליחנים, ילדים שמחים ובית הומה חברים, הפכנו לאמא וילדים שאבא שלהם יושב בבית סוהר, בעוד הם נאבקים מאבק עיקש על פירורי נורמליות של חיים. חיי היום יום השתנו ללא היכר: ליווי האסיר, הפגיעה הכלכלית, אובדן התא המשפחתי והאינטימי, והמבטים - הו המבטים - המאשימים מהסביבה.