רויטל עמירן - צרובה
רויטל עמירן

מחנה השמאל רעש וגעש. הקרב בין מחנות מפלגת העבודה המצומקת לא היה מבייש את הקרבות שאפיינו אותה גם בשיא גדולתה. חה"כ מרב מיכאלי טענה  כי "אסור למפלגת העבודה להתאבד ולהפוך לסניף עלוב של בני גנץ תחת נתניהו". איציק שמולי טען מנגד כי מדובר "בהשתנות ולא בהתאבדות, כדי להחזיר את העבודה למקומה הטבעי וליצור מסגרת משותפת שעשויה בעתיד להתפתח למפלגת לייבור חדשה". האמת היא ששניהם צודקים. בין אם הייתה נותרת באופוזיציה ובין אם בקואליציה, מפלגת העבודה סיימה את דרכה. מחנה השמאל יצטרך למצוא את התצורה המחודשת שלו. שמולי מציע כי תצורה זו תהיה במסגרת איחוד עם כחול לבן ומתוך פעילות בממשלה, ואילו מיכאלי סברה כי מהאופוזיציה ניתן יהיה לצמוח מחדש. בהקשר זה מעניין להתעכב על פרטי ההסכם הקואליציוני שנחתם בין העבודה לכחול לבן. אם שמולי צודק, הרי שלפנינו קווי יסוד בעלי בעייתיות של מפלגת "הלייבור החדשה". תגובתה של מיכאלי לפרטי ההסכם הזה חושפת כי גם היא אינה מבקרת בעייתיות זו אלא להפך, נותנת לה גושפנקא.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ