כל הפרופסורים האלה רוצים להקפיא את הזמן

יאיר אסולין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יאיר אסולין

לפעמים אתה פשוט רוצה לתפוס את הראש ולצעוק. לתפוס אדם, ועוד אחד, ועוד אחת, ולומר להם, תתעוררו, תסתכלו, תפקחו את העיניים. ולפעמים אתה פשוט רוצה להכות באיזה פעמון גדול, לגרום, ולו לרגע קצר, להסטת המבט. וזה כמעט בלתי אפשרי. ואתה הרי יודע שאנשים, בתוך תוכם, מבינים את מה שמתחולל סביבם, מריחים את הצחנה, ועדיין, ממשיכים לצעוד בביוב כאילו זו שלולית של גשם, ממלמלים את מה שכבר מזמן אבד עליו הכלח, נאחזים בלהט בהונאה העצמית. והרי האדמה רועדת. יותר ויותר חזק. אותם אנשים דומים למי שמקפיד לזוז בדיוק בקצב הרעידות רק כדי לומר שהכל בעצם עומד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ