סבתא, בואי נעצור בעץ התפוחים הקטנים

יניב קורמן - צרובה
יניב קורמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
יניב קורמן - צרובה
יניב קורמן

בשנות ה-90 המאוחרות, אחרי שהקייטנות נגמרו ולהורי אזלו הרעיונות כיצד להרחיק אותי מהטלוויזיה, נשלחתי לבית סבתי בגבעתיים. בדרכנו חזרה מביקור במוזיאון או סיור חינוכי בבית הקברות טרומפלדור, תמיד הייתי מתחנן שנרד בתחנת האוטובוס הרחוקה על מנת שנוכל לעבור ליד "עץ התפוחים הקטנים": כך הייתי מכנה את עץ העוזרר שנשתל בחלקו המזרחי של גן כורזין. בסוף כל קיץ העץ היה מניב פירות כתומים וטעימים באופן בלתי רגיל, והעובדה שאת פירותיו לא יכולתי למצוא בסופר הוסיפה לחוויית הקטיף נופך חגיגי. למרות שסבתא גרה בבניין משותף בעיר, אהבתה לצמחים עזרה לה להכיר את כל פינות הטבע בהן אפשר היה ללקט שלל פירות, ירקות ופטריות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ