מיקי גיצין
מיקי גיצין

הסערה הציבורית שקמה בעקבות אמירתו המקוממת של צחי הנגבי מהשבוע שעבר ("השטויות האלה שאין לאנשים מה לאכול זה חרטא") הייתה מוצדקת, אך התדהמה מדבריו אינה מובנת לגמרי. הנגבי פשוט ביטא, אמנם בסגנון גס רוח, את גישתה הכלכלית העקבית והמפורשת של מפלגת השלטון ושל העומד בראשה.

חוט שני עובר בין ה"חרטא" של הנגבי להתבטאות פחות סנסציונית אך לא פחות שערורייתית של נתניהו מתחילת המשבר, שעברה מתחת לרדאר. בראיון לחדשות 12 מסוף מארס ביקש ראש הממשלה להסביר את מדיניותו הכלכלית - הימנעות ככל האפשר מהגדלת ההוצאה הציבורית כדי לחלץ את האזרחים מהבור העמוק שנקלעו אליו, והתעקשות שלא להכריז על חבילת סיוע נדיבה. הוא הסביר כי הרחבה תקציבית עלולה להביא להיפר-אינפלציה ואף התנבא שחבילות החילוץ שמדינות אחרות מרעיפות על אזרחיהן יביאו לסכנה גדולה. אבל יותר מכל, היו אלה שתי מילים שאמר נתניהו כדי להצדיק את מדיניותו: מילטון פרידמן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ