שלמה בן עמי
שלמה בן עמי

תבוסות במלחמות, או אפילו כשלים בניהולן, היו תמיד מקור לתנועות מחאה ולעתים אף למהפכות ששינו סדרי עולם, בעיקר כשהתנועות והמהפכות נהנו מתשתית רעיונית קודמת, וחשוב אף יותר — מתוכנית פעולה ממוקדת. ללא תוכנית כזאת, כמו למשל, ספרו של לנין, "מה יש לעשות?", וללא נסיבות מתאימות, במקרה הזה התבוסה הרוסית במלחמת העולם הראשונה, ספק אם המהפכה הבולשביקית היתה באה לעולם גם אילו כל רוסי שני היה שולט בכל כתבי קרל מרקס. ואכן, אף שלתנועת המחאה הנוכחית בישראל — מפגן של זעם ותסכול המתודלק על ידי מלחמת הקורונה וכשליה — יש נסיבות ורקע מתאימים להצלחה, הרי שהעדר תוכנית פעולה פוליטית, בדומה לזה שדן את מחאת 2011 להתאיידות, עלול לגזור גם עליה גורל דומה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ