לחרפה של בתי ספר מופרדים לילדי פליטים צריך לשים סוף מיד

ב–2012 גורשו מישראל כ–500 ילדי פליטים דרום סודאנים עם משפחותיהם. מאז אני שותף בהובלת פרויקט "Come True", התומך בילדים אלה שהגיעו לאוגנדה ומלווה את תהליך השתלבותם במערכת החינוך שם. מנקודת מבט זו אני מבקש להגיב לאחת הטענות שעלו בימים האחרונים, ביחס לקיומן של מסגרות חינוך ייחודיות לילדי הפליטים בתל אביב. במציאות הקיימת, נטען, הבחירה להפריד את ילדי הפליטים היא לטובתם, שכן הפערים הלימודיים ובעיקר הצרכים הרגשיים הייחודיים שלהם מחייבים מענים שאין בכוחם של בתי ספר "רגילים" לספק. הטענה היא שפניוּת קוגניטיבית דורשת פניוּת רגשית. לכן קודם יש לטפל במצוקות הרגשיות, ומשם נמשיך הלאה.