אין חדש, אברום בורג ממשיך למרוד באביו
על הממד הפסיכולוגי הטמון באדם שמכריז על רצונו "להימחק" בראיון לשער של מוסף "הארץ" (רוית הכט, 25.12), ופונה פומבית לבג"ץ, קשה להוסיף. אם אברום בורג באמת רוצה להיעלם מאתנו, היהודים בישראל, אפשר לחשוב על דרכים אפקטיביות יותר. למשל, להחריש דווקא.
בורג הוא איש חכם עם כוונות טובות, אבל מה שבלט בראיון עמו הוא בראש ובראשונה העיוורון העצמי לעמדה הפריבילגית שלו. בניגוד לדימוי האמיץ שהוא מקנה לעמדותיו "החתרניות", דווקא מי שמרגיש כל כך בעל זכויות (entitled), מרשה לעצמו לבעוט בכזו קלות במוסדות ובאידיאולוגיה שפירנסו ובנו אותו במשך עשורים — כקצין צנחנים, כחבר כנסת, כיושב ראש הכנסת וכיושב ראש הסוכנות היהודית. יתרה מזו: לא רק שבורג נהנה, כאדם בוגר, מכל התחנות היוקרתיות של הממסד הציוני, מה שהוא דורש עכשיו, לאחר שסיים בהצטיינות את הסיבוב הציוני, הוא ליהנות גם מעמדת הקורבן, היוקרתית לא פחות בחוגים החדשים שלו.