המדיניות שמאחורי (דו"ח) העוני

הממצאים הקשים של דו"ח העוני שפורסם בשבוע שעבר לא הפתיעו אף אחד. הפגיעה הקשה של הקורונה במעמד הביניים, השבר הכלכלי בקרב העצמאים, הירידה ברמת החיים הכללית של הציבור, והמספר העצום של כשני מיליון ישראלים שחיים מתחת לקו העוני - מתקבלים בציבור כגזרת גורל.

לא ממש מדברים על כך שבמדינה עם הכנסות אדירות כמו שלנו, הייתה (ויש עדיין) אפשרות למציאות חלופית. הכל עניין של מדיניות, בחירה וקבלת החלטות נכונות. סכומי הכסף העצומים שנכנסו למדינה בעשורים האחרונים לא חלחלו לכולם ולא נוצלו כדי להבטיח תשתיות חברתיות חזקות, שהיו יכולות לאפשר להרבה יותר אנשים אופק תעסוקתי וחברתי. אם הייתה השקעה אחרת בתשתיות החברתיות, מערכות הבריאות, החינוך, הרווחה והתעסוקה היו מתמודדות עם משבר הקורונה טוב הרבה יותר וחוסכות סבל אנושי רב.