הדבר האחרון שהשמאל הציוני צריך הוא "טאוב" משלו

דימיטרי שומסקי
דימיטרי שומסקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דימיטרי שומסקי
דימיטרי שומסקי

במאמר שנכתב רמי לבני בדם לבו, ובו הלין על כך שלשמאל הציוני אין כיום לא דוברים אינטלקטואליים בולטים ולא שופרות אידיאולוגיים יעילים, הוא תהה, היכן ("הארץ", 5.1). ואולם ספק אם "הגדי טאוב" היה מביא לשמאל הציוני את המזור המיוחל. אחרי הכל, טאוב עצמו נמנה פעם עם השמאל הציוני. זכורני כיצד בסוף שנות ה–90, כשהייתי סטודנט לתואר שני בחוג לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה, הרצה טאוב, אחרי , במושב הפתיחה של כנס בינלאומי גרנדיוזי שהתקיים באוניברסיטה, תחת הכותרת "לחשוב מחדש על השמאל". באותו הלהט שהוא נלחם כיום במלחמת הביביזם והטראמפיזם — מגילוייו המתועבים והמסואבים של הפופוליזם הפוסט־מודרני — הטיף אז טאוב נגד הרלטיביזם הפוסט־מודרני ופוליטיקת הזהויות, וזכה למחיאות כפיים סוערות באולם, שהיה מלא עד אפס מקום בחסידי השמאל הציוני הישן.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ